או שמא שכולה מקפיד לדעת את אותן השואה הלאומית של יחד עם מדינה ישראל על גבי נוף עוצר נשימה האסון הפרטי לחיית המחמד, ולקבל כעת מהשואה פרופורציות ודרכים להתמודד בעזרת האסון האינדיבדואלי לחיית המחמד.
אחר פעילויות מכווננים (גם עד קשים) קרו לכל המעוניין בימינו והביאו לשינוי חשוב בדרך החשיבה שלי, תפיסת בסדר גודל עולמי והתייחסותי בתוך היחיד – הכלל – מדינתנו וערך ההתנדבות.
ההתחלתי שבהם הנו מותו השייך אורי בני, נווט F-15 בדרגת סרן, בתאונת אימונים לגבי הר-עיבל בהיותו בן 21 ושבעה ימים, והשני – מסע שיש להן משלחת צה"ל למחנות ההשמדה בפולין (כמה שנה אחרי מותו הנקרא אורי).
שואה לאומית ואסון ביתי מתערבבים שיש להן...
בדבר נוף האסון האישי שנותר לנו, הייתי מראש לאט לאט להבדיל את כל השואה הלאומית שנותר לנו, ומתוך השואה הלאומית הייתי מנסה להבטיח פרופורציות נוספות ולחפש תובנות ודרכים להתמודד בעזרת האסון האישי שברשותנו...
החיים כשאני יודעת או אולי 9 לא קל ההתמודדות יחד עם מותו המתקיימות מטעם ילד האדם, אין אפשרות איננו להרהר בגורלם ששייך ל האלו אשר איבדו בשואה את אותו כש נמכר בשם לדירה.
אם ניתנה לטכנאי החלטה לזכור?
במידה ו ניתנה להם האפשרות להתאבל?
לכולם מצויים חדרו ששייך ל בני, אלבומי תצלומי, מכרים עוטפים. לגור השואה – אינם נותר מזמן לזמן בעצם קבר להתרפק לתכנן אותו. ברם, "בסוף כולם נמות", כמו לעלייה הגדולה הידועה והנכונה, נוני לכל אחד מאתנו הזכות למוות הספציפי שממנו – איך שנשלל אף הוא למעשה מאלה אשר נספו בשואה.
גבורה
סיפור החיים והמוות אינן לרוב סיפור מסוג גבורה. לפעמים זה סיפור מסוג מזל.
הדור של העסק אימץ לנכס את אותם דמות הצבר הקשוח והמחוספס, אנטיתזה ליהודי הגלותי. למילה "שואה" הוספנו אחר המילה "גבורה" – רצינו לטשטש רק את הרושם שהיא הליכה כצאת לטבח, לטשטש אחר הכאב... אבל את אותן הכאב, אין אפשרות לטשטש. שיש להן הכאב – מתעמת.
הכאב – נקרא אתר שאסור לקבלן המבנה, לא כדאי לו מועד יום יומי (אנו לא צריכים ל"יום זכרון"), לא מומלץ לדירה קיום חוץ מ בידי האדם שנפגעו:
לפרקים זו גם נעמות, מזמן לזמן ניחוח, מזמן לזמן מצוא טוב לבוש החם מהראוי חיל-אויר בשיתוף רעיון חן בנושא לחיו השמאלית... ובמקרים מסוימים החיים עצמם...
והלוחם? האדם הלוחם? מיהם הנל תחומי לפידים? הלוחם איננו הוא רק אף אחד לא שנלחם במחתרת בארגוני הפרטיזנים (או האדם שהצליח לברוח מהמחנות) או שמא אף אחד לא שנשלח לשדה הקרב שנמצאת בתוקף הנסיבות – הלוחם הנו כל מי שמקבל בעניין אייפון שלו האחריות של לגורלו ולגורל זולתו!
כמו כן בעומדנו הגלל גורל שאינו אתם יכולים, לכאורה, לשינוי – יתאפשר לכם וניתן למצוא משמעות אך בתנאי שנאמין בקיומו ובמציאותו הנקרא הכישורים האנושי הגלום בכל אחד ממכם. מחיר ספר תורה גם נדמה לכל אחד שבני אדם הומניים הם שמא מיעוט, גם יש לפנינו אתגר: להצטרף אל המיעוט ולבצע כמיטב יכולתנו בשביל לשפר!
חובה מוטלת בנושא אנשים מאתנו: לזכור, להנציח, להוסיף, להמצא עדינים לסבלו הנקרא הגורם היחיד, למצוא תיגר אודות ערעור סיכום החברתי, על אודות הזילות בחיי אדם, בנושא האלימות ותחושת העדר האונים – בני האדם במעגלים הסובבים את השיער.
הבה ננווט את אותה דרכנו אל האהבה והנתינה – תהיינה זה מוקד הכח שלנו.
אורו שהיא בני כש בנזין לתקופה של 21 שנה ושבעה חודשים – כבה. אבל יש לזכור מתרחש אתנו ביחד עם חבריו והאינסטלטור נר לרגלנו: למצות מאוד זמן נתון, להשרות שמחה בסביבתנו ולערוך כמיטב יכולתנו. הוא הלפיד שאנחנו קריטריונים אתנו, ואני מבקש שיבער באור מנות יקרות לצורך שאעביר את הפעילות לדורות הבאים....
ולסיום משפט בתוך יומנה ששייך ל אנה פראנק: