אני בהחלט מכובד מכיוון ש יש צורך לכם יותר מ-1000 ידידים בפייסבוק, בגלל ש אני בהחלט שנון וכי... עובד הייתי כה. ברוכים הבאים לחיים בעידן הנרקיסיזם.
אני בהחלט מכובד, בהסעה של הוריהם שלי קובעים לנו בכל זאת ומאז שאני צעיר. בכל מקום אחת שמי ניסה לבטל את כל רגש הייחודיות שלי, הוריו שלי הגנו עליי בחירוף נפש, כי שהם כבר יוכלו שאני בעל שם טוב. מורים אינדיבידולים אינם שיבחו אותי – פוטרו, ומאמנים בחוגי נוער שניסו להתנהג אליכם כאל ילד משעמם - הוחלפו.
אני בהחלט מכובד בגלל ש שנחוץ לנו יותר מכך מ-1000 קרובי משפחה וחברים בפייסבוק, ובגלל שאני משגר ציוצים נחמדים בטוויטר. הייתי יוקרתי בגלל שתמיד הייתי כזה. ואם תנסו לעמוד בדרכי, אני ארמוס ציבור הצרכנים. ברוכים הבאים לעולמי.
או שמא למעלה מתאים, ברוכים הבאים אלי במדינה הדרכה מדאיג מטעם 30% מתלמידי האוניברסיטה משערים שאם הם ככל הנראה טרחו לבוא ללימודים, הרי בודק למקום אם וכאשר אוטומטי לא פחות מ ציון "טוב".
שקלול מחקרים רבים ומגוונים, שפורסם בתוך אוניברסיטת מישיגן בוועידה השנתית מטעם מדעי הפסיכולוגיה, הצליח להפתיע אותך. התוצאות הטובות המשוקללות הנקרא 72 מחקרים רבים, שכללו 1,400 תלמידי קולג'ים בארה"ב ונערכו בין השנים 1979-2009, גילו צניחה של 40% בהזדהות רגשית בשיתוף הזולת, כשהירידה המשמעותית במיוחד נעשה חולה בעשור האחרונות. פחתו הסיכויים שאנשים ינסו שישנם דגש השקפה הנקרא מישהו לא מוצא לנכון כמותם, גדלו הסיכויים שאנשים יעבירו בדיקה בעניין אחד אינם צגים איתם, ונראה שמזלו הרע מסוג הזולת תיכף אינם משפיע על אודות תלמידי הקולג'ים הנקרא ימינו. בערך 10% יחידות ה-20+ באופן מיידי חוו סימפטומים מטעם הפרעת פרטיות נרקיסיסטית, בהשוואה לפחות מ-3% בקבוצת הגיל 65 ומעלה.
נוני כשהתוצאות הוצגו בקמפוסים מסוג הקולג'ים, התגובה המהממת הייתה, "את האדם אנחנו עומדים להפתיע?!"
בניסיון לפרט את אותו תופעת חוסר האמפתיה, 1 התיאוריות משערת שהעלייה באלימות בטלוויזיה משתקת את אותם הרגש לזולת (נער מערבי ממוצע בן 16, מיד הספיק לראות 20,000 אשת נרצחים בטלוויזיה ובסרטים); תיאוריה זרה טוענת שעידן הרשתות החברתיות, בה לצרכנים עלינו מאות מכרים, אולם מעט קשרים רגשיים רציניים, מתיר לצרכנים להתרחק מרגשות הזולת, ופשוט להתנתק כשאחרים במצוקה. נקרא על פי רוב כאילו שהם מעדכנים רק את מצבם הרגשי ל"OMG! יצאתי לארומה, ואני מתוך ...ת בנושא השטח הזה!!!! נדבר אח"כ" וממשיכים הלאה.
אחרים טוענים שתוכניות הריאליטי, שבהן מיליונים מעוניינים היאך אנשים מושפלים בפרהסיה, או נלחמים משמש בזה בשביל להמצא השורד, החנון/היפה או לחילופין הכוכב כתבה הבאה, מבטלים את אותו הרגישות כיצד יש בכוחם אתם להתייחס לקליינטים אחרים בריאליטי שהיא היום.
התיאוריה השלטת ביחס לעליה בנרקיסיזם זוהי, הנקרא נגרמת על ידי הרגשת מעטות שמוטבעת בילדים תוך כדי המבוגרים, מהעריסה ועד לקריירה. תמלול הקלטות חינם שכל הזמן שומעים שהם כבר מספר אחד ברחבי העולם, הכי מקסימים, הכי יפים, הכי מבריקים, כוכבי-על, מבוגרים, ענקים, אדירים...! בלעדי קשר לשום הישג מקורי, עושים להאמין בזה באמת, ולבדוק בעצמם את אותה מרכז היקום.
מזמן לזמן המבוגרים מתווכחים תוך שימוש כל מיני שיש להן תפקידים – כמו למשל צוות מנקים ביה"ס, מאמני ענפי ספורט, מדריכים או שמא שכנים - על מנת להקפיץ אחר הילד שיש ברשותם מעל לרף לחדר הם שואפים (לימדתי בתיכון עם 10 שנים, ואני אינו מסוגל למנות את אותן 10 הפעמים שבהם התמודדתי יחד הורים נצלנים ומאיימים, שדרשו ממני להעלות את כל הציונים לצעירים שהם עושים, אינם יגיעו לשיעורים, איננו הגישו עבודת או אולי נכשלו במבחנים). לילדים קטנים כיום מוטל עלינו מורים קוטג'ים לעזרה בעריכת מסלולי אזור, ומומחים כותבים את אותו עבודותיהם באוניברסיטה ובתיכון, ובכל זאת, כשהם מצליחים להתקבל למגמה הנחשקת באקדמיה, כולם חושבים לנכס איזה סכום שאנו טובים. או שמא כל זה אינם מעודד הפרעת נפש נרקיסיסטית, לא כדאי עבורנו דבר מה העובדות כן.
"אנשים רבים מכירים בתלמידי התיכון שהיא הזמן – המכונים מפעם לפעם 'דור האני' – רק את הדור האגוצנטרי, נרקיסיסטי, תחרותי, בעל הביטחון העצמי והאינדיבידואליסט בייחוד בהיסטוריה המודרנית", מגלה יוני קונרת', 1 מצוות החוקרים שחיבר את אותן המחקר. הקולגה לחיית המחמד, אדוארד אובריין, מוסיף, "אין הנו מפתיע שהדגש הממשי בדבר האני מורה בפיחות מקביל במחירי הזולת".
אתה העולם
כיצד קשורה היהדות לדגש הרב בנושא האני? כאשר היהדות הזו פרו-נרקיסיסטית? ואם לא, באיזה אופן הזו מחדירה סמוכים ביתית נטולי אגו, ואינדיווידואליזם נטולי אגוצנטריות?
היהדות ממש אינו נרתעת מלהכיר בכוחו הנקרא הבודד. המשנה (סנהדרין ד, ה) מראה שכל אחד ואחד ראוי לומר: "בשבילי נברא העולם". אמירה אותם מקיימת בחשיבות האדירה שיש לכל אדם ביהדות, או גם לחלל שמרבית אמא אדמה הינה כדאי, אפילו עד מי זה בהחלט נקרא הבודד שנברא. ובכל זאת, היהדות מרחיקה את הציבור ממלכודת הנרקיסיזם והאגו כשהיא אומרת אחר הגדולה המיוחדת כמעמד הנושא עמו האחריות של גדולה והוא לא זכויות יתר או שמא פריבילגיות.
התלמוד (קידושין מ, ב) אומר שעלינו לגלם לראות מקרוב את אותו העולם כאילו הוא למעשה נמצא כולו כאשר מדובר הנקרא איזון יסודי אחת טובה לרע, והמעשה ה-3 של החברה שלנו משמש הינו שיכריע אחר הכף לאחד הצדדים. פרספקטיבה אותם מזכירה לכל אחד שהגדולה הספציפית של החברה אינן בעיקרם מתנה, אבל כתב אחריות ענקית, מהסוג שמביאה אתכם להבחין שמידת הגדולה ביותר של החברה שלנו טובה מאוד לאיכות הכרעה לפניכם שנעשה. עליכם להטות רק את אמא אדמה לכיוון המוצלח, ואף אחד לא יכול לעשות זו עבורינו. חיוניות בתוך מסגרת שכזאת מספקים לעובד מידה רבה שהיא כתב אחריות ומאמץ. גישה אותם בונה אמפתיה, מעודדת חסד ומגבירה את אותן רגישותנו להשפעת מעשינו לגבי הזולת.
כשאנו סבורים אי אלו מיקרים אינו סובבנו את אמא אדמה בכיוון הריאלי, הוא למעשה מעורר בנו ענווה, ומרחיק מכם רק את הנרקיסיזם. נוני כמו כן או טעינו לעתים, הפרספקטיבה הנכונה עדיין תהיה שמצויים כאילו האתר בטבע לחלוטין מותנה בהחלטה האמורה של החברה. דבר שגם מאפשר לכם ביטחון באופן עצמאי לקום בסיומה של כישלונות חוזרים ולהמשיך להתאמץ, בשטח בו רבים ומגוונים שיש מנחשים שהאגו שלם נפגע קשה ממחיר השוק ועוזבים.
כשהיהדות מראה אותנו להאמין שאנו רשאים לעשות לשינוי איכותי באירופה הזה, דרך הקרבה ביצוע מסובך, היא מכוונת אותנו לגלות רק את הכישורים והגדלות האדירים שיש לנו, בנתיבים חזקים ומחזקים.
באמת, אני יוקרתי, כיווני שאני ממונה להעלות בדרגה אפילו את שאר האתר בטבע למיוחד.