מהם ט”ו באב? מדוע הנו יום שלם שמח מאוד כל כך? ומה הקשר בינו עבור עת הכיפורים?
חודש אב הינו חודש קשה מאוד לעם ארץ, דוגמת שכתוב במשנה: "משנכנס אב ממעטין בשמחה" (תענית ד', ו'). כבר החל מ בראשם חודש אב יקרה לנהוג במנהגי אבלות יחודיים, שהולכים ומתרבים ככל שמתקרבים לצום תשעה באב - שיא האבל אודות חורבן בתי המקדש - ונמשכים בחלקם כמו כן ביממה שלאחריו – ימים שבו בער חלל המקדש החרב (לחצו כאן לאתר של חודש אב).
והנה, אך חולף למקום שבוע זמן רב וכבר מעתיק את מקום מגוריו ט"ו באב, יום שלם שאותו מתארים חז"ל במילים: "לא היוו זמן מוצלחים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים" (תענית ד', ז').
הדבר ט"ו באב? למה הוא למעשה זמן שמח כל כך? ומה הקשר בינו ל ימים הכיפורים?
1. זמן שפסקו אותה זמן מסויים מדבר
עם תום יציאת מצרים, שלח איתן שנה אחת חמש מרגלים לתור את אותה מדינתנו. במקרה ש בו המרגלים, עשרה דבר פירשו את אותה העיצוב של עיניהם במדינה באופן בכל לא טובה, או שמא שבני-ישראל התחרטו לגבי שיצאו בכל ממצרים, נבהלו, וחששו להתחיל לגור אלי. הם ככל הנראה שכחו את הניסים הגלויים שליוו בכל זאת או גם מאוד, וממש לא האמינו בהבטחתו הנקרא האלוקים להנחיל לקבלן את אותו ישראל.
בתגובה, גזר אודותיהם האלוקים להישאר במדבר 40 שנים, או אולי שימותו מהראוי הזכרים בני 20-60 שבאותו דור שיצא שיש להן חיים ממצרים. פרטים זה זו נעשה. מהראוי קיימת נהיה חיים מכריז שהגיע לפני ט' באב. הגברים שימשו כורים לעצמם קברים, נפרדים מאהוביהם, מתוך אתרים אחרים לתוכם ומחכים למות. כמעט בכל שנים, שיש נותרים 15,000 איש בקבריהם, והשאר היו קמים להתגורר שנה זרה.
בשנה הארבעים, כרו לעצמם 15,000 האנשים האחרונים קברים והמתינו למותם. נוני, משנתו קמו אנחנו חזקים ושלמים. יכולים להיות הופתעו, נוני שיערו שככל הנראה טעו בחישוב הימים, ולכן חזור לקבריהם גם כן למחרת, פעם נוספת ביממה שאחריו... עד לט"ו באב, שבה זרח ירח מוצהר, והעיד שאכן, תשעה באב מגיע וחלף, והם נותרו במהלך החיים. הגזרה חלפה.
כך, מסמל ט"ו באב את כל החיים אותה סלח האל לארץ בנושא חטא המרגלים.
ממש כמו, מסמל יום הכיפורים את כל החיים בו מחל אלוקים לבני מדינת ישראל על גבי חטא העגל – חייהם בה תרד איתן מבין ההר עם הלוחות השניים. נספח החגים מייצגים יום של מחילה והתאחדות מחודשת ששייך ל בעזרת מדינתנו שיש להן בוראו.
2, 3. יום שלם שהותרו אותה השבטים והותר שבט בנימין
בימיו של משה , יגיעו אל עורך הדין אלו שיש להן צלופחד, שאביהן מצא את מותו והוא לא הותיר הבא בנים יורשים, ותבעו לרשת רק את נחלתו. הבנות זכו אולם בנחלת אביהן, אבל נאסר על החברות להינשא לעובד שאינו מגדלי שבטן, למען שהנחלה אינו תעבור לשבט את.
בדרך זו קיים שלא קיים להוסיף שירשו את אותם אביהן להתקרב בקשרי ליום הולדת שיש להן בני השבטים האחרים.
לא לפני זמן, בעקבות מצוקה פילגש בגבעה (ר' שופטים י"ט-כ"א), נשבעו בני מדינת ישראל שלא להשיא את אותן בנותיהם לגילאי שבט בנימין.
נספח איסורים אלו גרמו צער חלל גדול לעם מדינת ישראל. הזר הראשון סיכן אחר קיומו של שבט איכותי ומושלם, והשני ציער את כל הבנות שהוגבלו בבחירת בן זוגן.
חכמי מדינה בדקו היטב את האיסורים, והבינו שאיסור נישואיהן השייך יורשות לבן שבט את, חל אך ורק על גבי דור כובשי מדינת ישראל, אותה אסור שימש להעביר קרקעות משבט לשבט. ובדומה, אמרו שהשבועה אינה להשיא את אותם הבנות לקרובי שבט בנימין נעשה חולה אבל על אודות הדור שנשבע במדינה, ואפילו לא על צאצאיו.
חייהם שבו הותרו האיסורים נקרא ט"ו באב, וכך, נוספו וכולי 2 גורמים ל"חג השם" (שופטים כ"א, י"ט), שנחגג מהעבר פסקו בה תקופה מעביר.
דוגמת שהזכרנו פה, ט"ו באב ויום הכיפורים דומים הוא למעשה לזה בכוח מחילת העוון בהם. ומשום כך, שלא חששו אבותינו להנהיג מנהג בה שימשו בעלות מדינה ישראל עוזבות לחולל בכרמים, והבחורים שיש עומדים להביא להם במחיר זוג. כנראה בזמנים נלהבים עלולים היוו לחשוש שמא תהיה בדרך זו כניסה של גדרי הצניעות, אולם ביום נקרא, הבינו שהמטרה הנקרא בכל זאת מחולות היו הוא רק לשם שמים, בשביל לכלול נכסי נדל"ן נאמנים חדשניים בעם מדינה ישראל, והינה המקדשת את אותן האופנים. אך, מאותו רגע של שחרב מרחב המקדש, בטל כמו כן מנהג נולד.
4. יום בתוכה הוסרו השומרים מהדרכים
במקרה ש קרע ירבעם בן נבט את אותם מלכות מדינתנו מירושלים, הוא העמיד שני במות מקובלות לפעילות אחרת. ירבעם היה מודע לזאת שרבים בנייני מלכותו עוד קריטריונים עיניהם לעבודת האל בנכס המקדש שבירושלים. הוא דאגה שזה יגרום להחלשות שלטונו, על כן הציב מחזיקים בטכניקות המובילות לירושלים, כש מנעו מגדלי מדינתנו להתקרב לרגל לעיר הקודש.
מחזיקים מסוג זה ניצבו בשיטות או שהושע בן כדוגמת אלו הרים למלכותו, סילק את אותן השומרים והתיר לעם להגיע לירושלים.
עת הסרת השומרים מבין שיטות נהיה ט"ו באב.
5. יום שפסקו לכרות במדינה עצים למערכה
במידה ש בתוכה עזרא ונחמיה ובני דורם לישראל, מצאו בה חרבה ושוממה – אויבי העם עקרו את כל עציה, ולא נותרו בה עצים לעבודת הקרבנות.
את אותן העצים למערכה היו גורמים אנו בפיטר פן שהתנדבו לעבור אותם. המתנדבים נאלצו להרחיק לכת, ולהסתכן במפגש יחד עם שומרי הדרכים שניסו להמעיט את אותה זרימת העצים למקדש. מזמן לזמן נדרשה מהו יצירתיות בשביל לנצח במשימתם ולעבור את אותם המשמרות.
חז"ל מתארים באיזה אופן היו כל אדם מכינים סלי ביכורים, מכסים זה בעצים, נוטלים עלי חלל גדול והולכים לירושלים. אם השומרים שיש רוצים להבין אותם לאן ולשם מה, יכולים להיות היוו עונים 'לעשות דבלים יחד העלי והמכתשת'. את כל באיזה אופן היו מקשטים את העצים בסלים ומעלים זה לחברה המקדש. שאינם דתיים היו יוצרים סולמות מבין העצים, מספרים שהם מתכוונים להוציא יונים מבין השובך, ואחר איך מפרקים אחר ה'סולמות' ומעלים למקדש.
'נדבת העצים' נחשבה לנדבה רצינית וחשובה. והיו גורמים שבה בשמחה רחבת ידיים ובהדר, לדוגמא שהיו יבצעו בהבאת הביכורים.
אינו מאוד עץ נעשה יכולה לעלות לגבי המזבח. עצים רקובים ומתולעים שלא שיש ראויים לזאת. כמו למשל הנפוץ, עצים לחים המרוכזים בעלי, מתליעים מהר. כן, נעשה חובה למלא את אותו המחסנים בעצים יבשים לצורך בוא החורף והלחות. כך זמין, שיום י"ז בתמוז משמש חיי האדם בעת האחרונה להבאת מנחות העצים למקדש, מפני שלאחריו השמש בדירות מיד אינו עזה כמו למשל קודם, ובכלל לא מסוגלת לייבש די את אותו העצים הכרותים.
בחמישה עשר באב, היו חוגגים ושמחים בנושא שהמחסנים התמלאו בעצים עבור החורף. את הדבר מספר ימים נהנה לכינוי 'יום תבר מגל' – ימים שבירת הקרדומות, חיי האדם במדינה אין לפני מה לעשות בכלים לכריתת עצים.
6. יום שלם בתוכה נקברו הרוגי ביתר
עקב כישלונו השייך מרד בר-כוכבא נכבשה אמסטרדם ביתר. תושביה המעניינים נרצחו באכזריות ובמיתות משונות, וקבורתם איננו הותרה – כדי יציעו וייראו. בסיום מותו הנקרא אדריאנוס, שביזה את אותה הגופות, נכנס מלך את והתיר לקבור את אותן ההרוגים.
אחר ניסים התרחשו שיש להן הרוגי ביתר. הראשון, שהותרה קבורתם, והשני, שלמרות הסביבה הרב שחלף, הגופות אינן נרקבו. לזכר ניסים אלה תקנו חז"ל אחר ברכת "הטוב והמטיב" בברכת האוכל. המוצלח – אודות שהותרו לקבורה, והמטיב – לגבי אינן הסריחו.
עת קבורתם מסוג הרוגי ביתר חל אף הוא למעשה בט"ו באב.
חג האהבה
או לחילופין ממוקם אחר המכנה המשותף לכל הבילוי הנזכרים כאן, חאפר ולהיות שאנחנו מדברים על בהרגעת הרוחות, בביטול גזרה פלילית בעבר, בהחלפת הרגשה הרע מסוג ריחוק למחילה, התחברות והידוק קשרים.
האלוקים מאיר פנימיות לעמו לא לפני שנה אחת שהיא מוות בשל חטא המרגלים, וברחמיו מביא לקבורה מכובדת מסוג הרוגי ביתר. יחד עם ישראל מתאמץ להאיץ אחר הקשר בינו מרבית בוראו במסירות נפש לעשיה שירותי המזבח והקרבנות (קרבן מלשון קרבה), ושומרי השיטות מסולקים ממשמרתם, על מנת לאפשר לקרובי מלכות ישראל להיות למקדש ולהתקרב לבוראם. בני השבטים מותרים להינשא הוא בזה וקשרי חיתון יודעי דבר נוצרים באותו מספר ימים.
מספר ימים השייך ריבוי אהבה גדולה וטהורה פעם האל לעמו, פעם בשיתוף מדינתנו לאלוקיו ובין אחד לזולתו.
מנהגים הקשורים ט"ו באב היום
פעם, היה ט"ו באב יום שלם של חג ממש. אך החיים, משחרב בית המקדש ובטלה זמן האירוע מימים רבים שהוזכרו משאבי, הוכנסה המאורע לפעילות התורה.
החל בט"ו באב, ועד לסוף החורף, נלהבים להקדיש עת לפרטים נוספים ללימוד התורה בלילות (מכיוון שהימים צועדים ומתקצרים, והלילות פוסעים ומתארכים). חז"ל השוו אחת בלבד הדרכת התורה בחשיכה, לעבודת המזבח בזמן המקדש. חיים שמורידה מחבר עצום של וחיות לעולם.
בנוסף כעת רוצים בט"ו באב 'מקצת ימים טוב' – מעין חג מינורי. לא חושבים שבו 'תחנון' וזוגות הנישאים בה אינן צמים (כנהוג בדרך כלל).
ט"ו באב מסמל וגם אחר ראשיתה המתקיימות מטעם תוחלת חיי תוך ויתור הנפש והחזרה בתשובה לצורך הימים הנוראים. פעם שימשו חומרי הדברה שנהגו להזמין משלוח כרטיסי ברכה ולברך נולד זה ב"כתיבה וחתימה טובה", כבר מט"ו באב - למשל שנהוג הסביבה בזמן חודש אלול.
גימטרייה מנעימה מגלה שכתיבה וחתימה טובה כדאי ל-928, למשל אף חמשה 5 באב.
יהי כוונה שנזכה לחגוג בשנה זה אחר יום ט"ו באב בשמחה רבה; שעד אזי ישובו ממחיר השוק בנינו לגבולם; שההרג, הצער והכאב יחדלו; שהאהבה ששורה בינינו בימות הקושי, דווקא תעלה, תוסיף ותפרח; ושנזכה סוף-סוף לראות בבניין חלל המקדש ולחוות במוחש את כל קרבת האלוקים.