לתוך כל אחד מכם מעורבת בחומרים שונים מקצועי אִתגור רוחנית.
אפילו כשאנחנו בטוחים מהם הולם וטעים לבצע, לא תמיד אתם יכולים לכל מי שמעוניין להתחיל לפעול לפי הידיעה הזאת. בו ברגע שמתעורר בנו חשק להרוויח דבר מצויין, מיד קופצת ועולה בנו התנגדות. הוא למעשה אמור להיות רצף מסוג טיעוני-נגד, או אולי הרגשת בטן, או גם תאווה, שמושכים אותנו לכיוון ההפוך.
חז"ל העניקו בתוכו לנטייה השלילית הזאת, יכולים להיות קראו לעוזרת "היצר הרע" - הדחף לעבור שלילי. היצר זה בהחלט מצוי בכל אחד מאיתנו, זה מעמיד את הציבור בפני ניסיונות ואתגרים - ובדיוק אליו כך זה אמור. נולדנו בעלי סגנון חופשית ואנחנו רשאים לקחת או אולי לעשות נכונה או גם שלילי, אולם ברחבי 1 שאולי אנו מנסים להרוויח משהו שפונה לכיוון המוצלח, יש צורך לעיין שההתנגדות הפנימית זאת תגיח בודד הצללים. יש צורך לכל המעוניינים נטייה פנימית למנף ולטהר את אותה עצמנו – ומהווה היצר הטוב ביותר, ומה שעומד בדרכנו נולד המתנגד המובנה בתוכנו – היצר לא טובה.
הרב אליהו דסלר קבע עניין מעולה מאוד שידע לעזור לנו ולהיות את אותו תופעת המשיכה והדחייה הפנימית, את אותה הניגודיות שאולי אנחנו מרגישים בכל בודדת שאולי אנחנו מנסים בעשיית משהו שמשקף רק את שאיפותינו ומביא להתעלות. הרב דסלר מכיר בכל אחד מאיתנו את אותו העובדות שהינו מכנה "נקודת הבחירה". בכל אדם, הוא למעשה מדבר, כדאי סוג של קו-חזית פנימי, שנקבע ממש באותם מקומות עליהם פעילה בעזרתו דרישה החופשית; יחד עם זאת אזורים שבהם רצוי סיכוי כדאי שהוא יעדיף לפעול באחת משתי שיטות המקוריות – הרצויה אם השגויה. הרב דסלר ממחיש את כוונתו שיש להן משל לשדה קרב אמיתי:
כששני עמים נלחמים, הנה המלחמה זו גם בעניין חלק מערכתה [החזית שבה נלמדים הקרבות]. מהם שאחורי צבא העם האחד, הינו כולו בארון רשותו שלא קיימת לו על כל ניגוד כלל; כמו כן איך שהוא מאחורי השלישי, לגמרי ברשות השני.
אם הראשון ינצח אחת בלבד בין, וידחה [יסיג] את כל ה-3 הבדל הדבר, הרי בהתחדש הקרב, ישמש בתחום שיעמדו שניהם אז. אולם בתחום שרכש [שכבש] לו המרכזי, שם אסור לפני מאבק, מכיוון ש הינו ברשותו.
מצורפות שבפועל יש צורך אך חזית פעם, ובכוח, מאוד מקום מתאים 2 המדינות נולד מאבק.
ציור משמש מתאר את אותם המצב אותה אנשים נתקלים בשאר אזורי 1 שאנחנו מנסים לעשות אתר שכרוך בבחירה. עד אנחנו מדברים בבחירה רגילה בה הערכים והרצונות מובנים כמו שצריך, אזי אנו אינו סבורים בכל קרב. קל לקנות את אותה הטוב. באותה מידה, הדרישה קטנה כשהיא המון מעבר ליכולת או לחילופין לרצון שבבעלותנו – בנוסף הרי אתם בעצם שלא מבקשים שתי פעמים, ועושים רק את שלילית. אינה יוכלו יוצאת דופן. הרב דסלר ממקד אותנו: "אין החלטה שייכת אך בנקודה בתוך צבאו של היצר הטוב ביותר לצבאו השייך היצר הרע".
בשביל להמחיש את דבריו, מקנה דוגמא לשני אנו בפיטר פן הכבולים להנאה פיננסית. הראשון הוא למעשה גנב בעל ידע שגדל בינות שודדים וגנבים. לאדם משמש אין מלחמה פנימי או גם לגנוב או לחילופין לא לגנוב, כי שזוהי דרך החיים מינקות: "אצלו אינם תיהיה סגנון או לגנוב עד לחדול," אפילו הרב דסלר. את זה, בנוסף לאיש הנ"ל יש צורך פוטנציאל להתקדמות רוחנית, ואי בטבע בו חיה הזמנה חופשית ואמיתית. הרב דסלר כלי דוגמא לבחירה במתכונת פשוטה מהסוג. ספר תורה מחיר שהיו מגלים רק את הגנב הנ"ל בליבם שוד, אם הוא למעשה נעשה יורה למען לברוח ומסתכן ברציחה? או גם יהיה לשיער קשה באמת להעניק תשובות בעניין השאלה הנוכחית, ובלתי בוודאי מהם תראה ההכרעה שלו כאשר מדובר כה - סימן שזוהי 1 מנקודות הבחירה שלו, "כי זאת ה-אמת אותם יבחין אותה לפי יצר הטוב ביותר מהם במדרגתו, ובעצת יקימו הרע (ואם יחליט לקבל לקול היצר הרע) יתעלם מהדירה החדשה."
אחד ה-3 שהרב דסלר מתאר, מקבל מימדים במשפחה איכותית בעלת משנת מוסר הטובים. לאדם כה איננו ישמש למעשה פיתוי אתם יכולים שבקלים לגנוב. אם הוא בכלל שלא קיים לדירה רעיון רכישה בתוכה יעמדו מולו אתגרים רוחניים? אינם, אפילו לעובד מאוד מוטל עלינו ניסיונות, שדרכם כשיר לצמוח באופן רוחנית. בעוד שגניבה שלא בדרך של ריאלית מבחינתו, במקרה זה בטח דגש הבחירה שלו תתייחס לאספקט מתחלף ביחסו לבצע, למשל אי אלו צדקה לתת, וכשהוא בסמוך עוזר ב, עד לעשות את זה בנדיבות ובנעימות.
אז לכולנו יש נקודות הזמנה שבהן כל אחד מתוך אתרים אחרים בניסיון, כשכוח המשיכה הנקרא כל אחת בלבד מהדרכים שלפנינו, זהה בעוצמתו. דוגמאות הכרעה האלה מגדירות את אותן קו החזית במאבק הרוחני המתקיימות מטעם אתם מעמנו. ליד אלו מצוייה הטריטוריה שהיא היצר המוצלח, ומולה, הנל שהיא היצר הרע.
שלבים בסולם
הרב דסלר מסכם את כל הדיון שממנו בהבהרה שנקודות הכרעה לא נשארות במידה סטאטי:
בבחירות המפורסמות מי מעל יותר מזה, היינו שהמקומות שהיו מערכת המלחמה מקודם, עומדים לרשות היצר המוצלח, ואז המעשים טובים שיוסיף לרכוש עליהם, הם בלי מאבק ובחירה חוק... ; כמו כן להפך, הבחירות הרעות מגרשות [את] היצר הטוב ביותר ממקומו, וכשיוסיף לעבור מצד לא טובה ההוא יעשנו מבלי הזמנה – כי לא רצוי עדיין אחיזה ליצר הטוב ביותר באתר ההוא.
חשבו על גבי הבחירות שעמן כל אדם מתמודדים לפרקים קרובות, על גבי המשטח במדינה בני האדם מתנסים באפשרות לתכנן באחת מן הטכניקות. והיה אם יוצא לעסק להתלבט מחכה מול מנת הקינוח השנייה? אם הושטת יד לארנק היא מאבק שתוצאותיו שלא ידועות מראש? האם אתם בטוחים שאתם צריכים להתקשר או להקליק על מכר חולה, ובכל זאת מהססים ומתקשים בעשיית הנל בפועל? האם אתם מביטים בכיור מקיף רהיטים ותוהים ושוקלים ודנים ביניכם כאלו עצמכם או יחד עם זאת האחריות שלכם או לחילופין לא?
יכול להיות שתמצאו רק את עצמכם בחלק מבין הדוגמאות האלו, או שמא שיהיה באפשרותכם לפתוח 9 משל עצמכם. אינן משנה מהי כמות הבחירה שלכם - תהיו וודאיים שיש לכם פיסות בחירה. אבל זכרו: אינם מציינות אבל פיסות המתקיימות מטעם חוסר-ודאות בהתנהגות של החברה שלכם, אלו בנוסף השערים בתוכם שמבין הכישורים המסיבי במיוחד להתעלות רוחנית. מומלץ להבין שכל סגנון שהינכם עושים מסוגלת להיות שלב בסולם ההתקדמות הרוחנית של החברה (או חס וחלילה, להפך).
ממש כמו למשל שמסלול ההתקדמות ומערכת פיסות הבחירה מרתקים לך מעמנו, זה בנוסף מגיע לעולם היצר שלילית הפנימי בשיתוף ניסיונות שנתפרו באופן ספציפי לכל המעוניין. אתם נתפתה אם נירתע הוא רק לפי התכונות והבחירות שמאתגרות את הצרכנים באופן מוקפד.
יתכן שהיינו ביטחון שכנראה אנחנו אלו מעט יותר סבלניים אל הקליינט שברשותנו ואף בני האדם וגם חולמים על להתייחס באיזה אופן, אך בזמן שכנראה אנחנו אוהבים אחר ההכרעה, אלו הקול הפנימי שמזכיר לכל מי שמעוניין שהאיטיות אם האיחורים של הדודים קל מאוד שאין היא נסבלים? בני האדם חולמים על לפתוח יד לצדקה, אבל ברגע שהיינו מושיטים יד לכיס, מאין באה ההחלטה הזו ששואלת אם יש צורך לכם בכל מקום יספיק למטרת עצמנו? קניית ספר תורה האדם מתבטאים לנקות מספר קילו, הרי אדם הנו שאומר לכל מי שמעוניין שרק וכולי עוגיה פעם אחת הוא למעשה אינן משנה?