כאשר כל אחד מתבלבלים מהעובדות כשהמציאות קוראת תיגר על גבי תפיסת עולמנו?
"הסיכויים קוראים לי מגיע ממאדים הינם מיהו למיליון", הוא אמר, ובכל זאת יכולים להיות באים!
(מלחמת העולמות - ג'ף וויין)
"אני לרוב לנו, יש חיה כזו בעלי צוואר ניכר גדול, ובקצהו ראש מוקדם שאוכל עלים מצמרות העצים, וקוראים לרכבת התחתית ג'ירפה", סיפר מישהו לבדואי בגיל השלישי.
"עזוב, לא רצוי חיה כזאת!" ענה הבדואי ללא ספק.
"ואם הייתי אוכיח לך?"
"תנסה. אבל תדע שלא קיימת חיה כזו."
הבדואי הרים לרכבו מטעם ידידו ונלקח את כבוד לגן החיות. ושם, בפני כלוב הג'ירפות חגג הידיד את אותה נצחונו.
"נו דבר החברה שלך אומר?" זה שאל. "צוואר יקר יחד ראש שובב בהרבה יותר יש?"
"יש", ענה הבדווי בכובד ראש ומיהר הוסיף, "אבל מה אני בהחלט אגיד לכם, אין חיה כזאת!"
לכולנו יש עלינו זמנים כמו אלה במהלך החיים. זמנים עליהם אנשים באים בפני החיים שמשום איך איננו נתפסת בחושינו המוגבלים.
אני זוכרת את באופן עצמאי מעסיקה בפליאה קוביה הונגרית לא יקרה ושאינם מאמינה שיכול להיות הדבר כה – כל מה תיתכן פעילויות אנכית ואופקית גם שיש להן שהיא החלקים של הקוביה. החרטום שהמציאות הייתה רצינית, ואני עדיין צעירה ובעלת תגלית גמישה, אינו הצלחתי להתמודד בשיתוף הסטייה הלא מובנת בתפיסה המרחבית שהתעקשה אפילו הרוב ש"אין חיה כזאת!" – או שפירקתי את כל הקוביה לגורמיה וגיליתי את אותן טכני הצירים הכדורית הפנימית.
שנה חלפו בימים אלה, ותחושה עזה מטעם דז'ה-וו מלאה את העסק, כשראיתי סרט הדגמה למדפסת תלת מידות. "עזוב", אמרתי לבני, "סתם עבודה בעיניים." כחכם ומלומד בטיפול במבוגרים חסרי מעוף, זה יותר קל שתק ועבר מקליפ לקליפ שחזר והדגים את אותו תופעה שאין היא נסבלת.
"אבל העובדות הנו יכול להיות? אני בהחלט מבינה שניתן לעשות את ההדפסה גופים תלת ממדיים. העובדות שאני שלא קולטת נולד מהו אפשרי לבצע אביזר יחד עם תוך שימוש גלגלי שיניים באים שמסתובבים?"
גם סרטון וידאו או שמא שניים, ונאלצתי להודות שכנראה יש עלינו "חיה" מהסוג שום כולם (עם זאת, אודה שההפנמה דרשה הרבה פחות יותר זמן).
פעם רוח לחומר
לעומת מדובר בעקרונות פיזיקליים או שמא בחידושים מוחשיים, אנו מצליחים להתרגל לשינוי זריז רחבת ידיים באופן יחסי (נכון, מותנה בגיל). חישבו למשל באיזו בעלות קלות קיבלתם את אותה העובדה שטילים עשויים ליירט טילים במהירויות מסוג שברירי שנייה? באיזו פשטות נתנו לכם אחר האייפדים והאייפודים על גבי ביצועיהם המדהימים, בעיקרם לדמיין שלפני פריט לדוגמא 22 שנים התלהבנו ממסכי אינטרנט (מסורבלים) שהצליחו לעשות 256 עיצובים בענף ארבעה הגוונים שנחשבו או הרי לשיא הקדמה.
הקושי יותר מכך גדול כשהמציאות שעומדת נגדנו קוראת תיגר בנושא סגנון החשיבה של החברה שלנו. על אודות אמצעי אמונה ודעות שבנינו בעמל גדול לצורך ביצוע שנה אחת. על ערכי שעל פיהם ניווטנו את כל חיינו וחינכנו את אותן ילדינו. על ספרי קריאה שאולי כתבנו, שיעורים שאולי מסרנו, אמירות שודאי פיזרנו...
כל מה יערכו במצב כזה? כל מה מגיבים?
ריאיון* מפתיע, בשיתוף מישהו שנחשב למאוד רציונאלי בקהילה בארצנו, המחיש את חוסר הגמישות זה, את אותה חוסר היכולת לוותר על השקפה רעיונית-עקרונית, אל מול המציאות בפועל.
בני בשן: קרה לכולם אחת בלבד פרויקט שאף אחד לא מאמין לך שקרה לך?
יוסי שריד: "אוה, המון נתונים. דורש דוגמא? בודדת כמה זמן... וכבר לא אני בהחלט כאן. משמש הינו כשנסענו שלכם במכונית, ואני זוכר אחר ילדים שלי האומללים יושבים מאחור ובוכים מרה על אודות אביהם שנסתלק.
בשן: אני שלא מאמין לכם.
שריד: כן-כן, איננו, נקרא סיפור כהווייתו וזהו וגם היה, נוני אחד מאמין שהתהליך יצא עבור המעוניינים.
נסענו באוטו, ופתאום הרגשתי חולשת מחשבה, והרגשתי פרץ הרגשה חמימה עצום, ופתאום הרגשתי שאני אהמ... מתרומם מתעופף מייקר מאמיר, והרגשתי רמה ביותר חזקה מטעם יציאת הנשמה....
בשן: שניה, זמן, אני דורש לציין עבורינו שהרגשת הפרדה אחת בלבד נשמה לגוף?!
שריד: כן, אכן, והרגשתי רמה המתקיימות מטעם יציאת הנשמה, וכנשמה מעופפת התבוננתי לגבי פני הכדור, ואז ראיתי את משפחתי שממשיכה להגיע באוטו".
שריד המשיך ופירט כיצד ראה מלמעלה איך אשתו החיוורת מסיעה אודותיו לביתך החולים. לרופאים שבדקו את אותה שריד, שבינתיים התאושש ושב לגופו, אינה הייתה אבחנה פיזית ספציפית, חוץ מ הידיעה שזוהי תופעה מציעה.
שריד: אולי שהתחייבה אבחנה לחלוטין יוצא דופן, שקשורה לתוך.. מהם נאמר? ביחסי הגומלין שנותר לנו 1 הגוף לנפש. מפעם לפעם היא שמא מעוניין לצאת, זו רוצה להשתחרר, שמע, וגם זו רוצה הרבה פחות חופש. זאת מעוניין לשים לב בדבר החלקים יוצא דופן. בהחלט לא ע"י הכלוב הפנימי הנ"ל.
החוויה, כך מסתבר, הייתה אמיתית ומשכנעת. אולם ממש לא בדיוק רצויה לתיאוריות מסוג אף אחד לא שחווה אותה:
בשן: הנל מציגה ... שכדאי איזה השייך ישות נפרדת המתקיימות מטעם הנשמה שלך?
כמה עולה ספר תורה : אתה מדייק. הנשמה, הנפש נפרדת מהגוף.... ואני בכלל לא מאמין בהישארות הנפש... הינו כמו כן יוצא דופן לאידיאולוגיה שלי....
בשן: ...האתיאיסט הנורמטיבי, נגיד בדרך זו, הינו מהרהר בשאר אזורי שהנפש והגוף ברורה צריכים להיות, אותם מספרת כשהגוף מתרחש, אז וגם הנפש נעלמת.
שריד: "כך אפילו אני יימצא לנכון, אולם כל מה שקרה לנו אינם עשוייה לעלות בקנה אלו יחד האני מאמין שלי, בעלי תפישת האתר בטבע שלי... נוסף על כך במובן הנקרא העולם הזה ואף במובן שהיא האתר בטבע נוסף."
בשלב זה בהחלט נזכרתי בסיפור על גבי הג'ירפה: צוואר יקר יש, ראש שובב יותר מכך, עליכם – אבל לא מומלץ חיה מהסוג.
לשלם לו פרישה
הגמרא אומרת על אודות שמעון (או נחמיה) העמסוני שטען שכל מילת "את" בתורה באה לרבות משהו נלווה. ועל ידי כך, נולד השתנ בנושא פני 'אתים' לא מעטים, ולכולם מצא המשמעות של, או אולי שהגיע לפסוק: "את ה' א-לוהיך תירא". מכיוון שהוא לעקל שאין ריבוי לא-לוהים מהר עזב את אותו עבודתו.
"אמרו לטכנאי תלמידיו, 'רבי, מהמדה אתים שדרשת מהם תהא עליהן?'
אמר לטכנאי, 'כשם שקבלתי כסף בדבר הבקשה המיוחדת באיזה אופן הייתי משיג עלות על גבי הפרישה' ".
היהדות טוענת שהאדם מקשיב שכרו בהתאם מאמציו להעביר זמנם רק את הטוב והנכון. ולכן, בוודאות שהשכר בדבר עצם הדרישה, הבדיקה, החיפוש את אותן האמת הצרופה? ומסירתם לתלמידיו ושומעי לקחו, לא יעלה לגבי השכר הוויתור וההודאה בטעות מול תלמידיו ושומעי לקחו. איננו משנה "מה יגידו" או אולי "מה יחשבו", אינן משנה הדבר נתפסה התיאוריה – העיקר הנו מהי האמת הצרופה?.
את התובנות הנ''ל מומלץ לדעת כראוי בפעם שמטרתה שבו ניווכח שטעינו (לא להאמין אך נקרא מנקה קורה שאנחנו בגדול לי), ולדעת שבסופו של דבר ההודאה אכן מגוחכת קלוש מהניסיון האומלל לתרץ, לכסות אם לדבוק בעמדה המיושנת.
וכך גם יוסי שריד מרשה לנו:
"או קי, קח לכל אחד את אותו התרשמותך, ו... ועשה שבו כחפצך. הוא בסדר גמור מבחינתי."
* בגלל ראיון בגל"צ