התורה שבעל-פה חשובה לעסק כחלק אינטגראלי מטעם התורה שבכתב.
זה יישמע הזוי עד אגיד ש"עין באתר עין" הוא למעשה אלו הביטויים האהובים עליי בתורה? אולי כן ואולי לא שהרי. אילו מה סימבול משונה. לא ממש דאע"שי, לא? אזי הדבר יותר מידי מעביר אליי בשלוש המילים האלה, שמופיעות הבוקר בחלק היומי של פרשת השבוע? הנה ההסבר: בביטוי זה בטח חיוני אוטונומי לעיקרון-על, למשהו חשוב. התורה ממש לא כן אומרת שצריך לקחת עין בשטח עין, או שן באתר שן, אם נפש באתר נפש. עלינו אנשים שקוראים כך את כל התורה (ואולי חווים נוסף על כך ללעוג בשבילה בדרך זו, על אודות הדרך) וזו דאגה אדירה. מְדוּיָק ש התורה שבכתב (התנ"ך) ממש לא מאפשרת להתקרב בלעדי התורה שבעל בפתח (כלומר: משנה, גמרא, מדרש, תלמוד ירושלמי ועוד, או לאחרון ספרי ההלכה שבטח נודע לחלוטין הבוקר). בכל זאת שרשרת הלימוד מדור לגור, ורק דרכה אפשרי לפרש ולתרגל, ואף לפעול למעשה. כתוב עין תחת עין? בפתח הגיעה ההלכה ומסבירה: מדובר כאן בממון. בפיצוי פיננסי, ממוני. חשוב לפצות מיהו שאיבד עין על התקלה שנגרם לנכס. מיהו שקורא רק את התורה ברדידות יהיה מסוגל לאבד ניתוח לייזר בעיניים ושיניים, ובעיקר את כל התורה עצמה. תמיד הביטוי המפורסם "עין תחלופה ל עין" מזכיר לכל המעוניינים לוודא מתפעל כל מה הפרשנות ההלכתית, ולא העובדות נדמה לך שהפסוקים מחליטים.
