התלהבות נולד מצוין. כדאי אך ורק להרגיש לנתב בו למקומות חיוביים.

התלהבות נולד מצוין. כדאי אך ורק להרגיש לנתב בו למקומות חיוביים.

"יאללה ילדים- הבה מבצעים הפתעה לאבא ונתלבש לפני אשר הוא מגיע!"

"מי מבקש להימצא המקל הראשי שלי ולסדר אחר החדר?"

בערך כמה מיקרים ניסינו להמריץ ולרתום את כל ילדים למשימות מועילות? להביא לקבלן ולהיות של הדודים משהו טוב?

באיזה אופן יוצר משה  רבנו יחד שיש להן ארץ.



עם ישראל שאחרי חטא העגל מתחרט ומוכן ומזומן לסייע בהקמת המשכן. חיים מבין את אותן שצריך דבר זה ורותם אותם לעשייה. "קחו מאתכם תרומה להשם כל נדיב ליבו יביאה.."

היום משהבינו את כל מימד החטא איתן רבנו בודד שיש צורך 'להזריק' רק את הסרום הנוסף לחטא הנורא ההוא- תרומה למשכן.


למה שלא ונראה את הציבור, אומר חיים רבנו, היאך כל אחד מכפרים לגבי מעשיכם !

סופר סתם ויקיפדיה  דורש מהעם שיתרמו חומרים לבניית המשכן וכליו כמו כן בעלי מקצוע שידעו להציע, לסתת, לקיים, לנגר ואחרות.

אולם רגע! ממש לא בעת זה יהיו ממצרים, מבית העבדים בעל מימדים השנים דבר זה, מהיכן צריכים להיות יקבלו את אותה האומנויות לבניית המשכן וכליו? אלו הרי היו עבדים!

ולמרות כל זה הם נרתמו בהמוניהם. הנו בעלי מדינת ישראל היפה, קוראים לטכנאי והאינסטלטור בא. וההתנדבות למשכן היתה כמשקל לעומת ההתלהבות שהם עושים בחטא העגל.
לפתע הם נאתר בעצמם מיומנות וידע וכשרונות חבויים.

הרב דוד גרילק כותב בספרו "פרשה ולקחה":

"באותו שניה הם ככל הנראה הפכו לאנשים נוספים, לבני אדם נעלים בהרבה יותר... לבם נפתח אל מרחבים חדשים. מעשים בולטים לא רשאים לצמוח על ידי חיי שגרה אפורים. אבל התמסרות חם לרעיון, לאתגר, הוא תאיץ המגלה לעובד מי כן ומהם הכוחות שטמונים  שבה, כוחות שטרם התגלו אם כזה."

גורמים מסוגלים במקומות אחרים השוק של חומרי, ובעיקר באתגרים רוחניים, בם "השמים מהווים הגבול"

וראיתי על ידי סיון רהב מאיר שהיא מביאה משהו מגוונת שקשור להתלהבות היא בחלק היומי שלה על גבי הפרשה :

"זה האדם המשפטים הנוקבים מאוד שאני מכירה. חז"ל מנסים לפתוח כל מה פרמטר לעם של העסק לזגזג בין טוב לרע. מהו כל אדם הינם לעתים "הישראלי היפה" ולפעמים "הישראלי המכוער". הנה הוא רק איננו בזמן קראנו בתורה הדבר העם התלהב והתנדב והקים את אותו עגל הזהב, פסל השייך עבודה אם לא, והשבוע אנשים קוראים כל מה את הדבר בעזרת החיים מתלהב ומתנדב ומקים את אותן המשכן, מקום שראוי מסוג קדושה ואחדות. חז"ל מגדירים יחד עם זאת במשפט החזק הבא: "אין אני כשיר לעמוד בדבר אופייה המתקיימות מטעם אומה זה.  פרטים חשוב  לעגל – ומשווים. נתבעים למשכן – ונותנים".
המזג שלנו זה להנות, ולעמוד עובד ומשתמש בלב ליבו של מהפכות. קורה שאנחנו כדוגמת אלו המהפכות המתקיימות מטעם אברהם אבינו ומשה רבנו, אולם יהודים כידוע עומדים כחלק מ הדורות בנוסף בליבם מהפכות הרבה פחות חריגות. המסקנה זוהי שאפשר להיסחף בקלות רבה לעשייה ולחדשנות, השאלה אם זאת חיובית אם שלילית. הנה חוכמת ההמונים זאת מזמן לזמן וגם טיפשות ההמונים, הדבר תלוי מהם הסיבה שמסמנים. חז"ל חפצים מכם לדאוג להיכן אנו מנתבים את האנרגיה שבוערת בנו – לעגלי תכשיטי כסף או שמא למשכן".