החלטה לראות את כל הטוב, עשויה להמצא הדרישה מקסימאלית בחיים.
1 הסיטואציות המרגשות סופר בה נכחתי אחת ל, התרחשה בשער B2 בנמל התעופה ששייך ל בולטימור. הנחתי את אותן המזוודה שלי בעניין אדם הספסלים במסדרון המוביל מעמדת הבידוק הביטחוני לשערי היציאה, והוצאתי אחר הסידור שלי בתקווה להתפלל שחרית. כשוכנת מאות רבות של נמלי תעופה ברחבי אירופה, שמעתי פתאום צלילים שמעולם אינן שמעתי עוד בטרם בשדה תעופה: מחיאות כפיים.
במידה ו זה שמקבלים פנים לכוכב רוק? תהיתי. כוכבי רוק לא טסים בטיסות פרטיות? מחיאות הכפיים גוועו, ואני המשכתי בתפילתי. אולם שתי דקות רק את על ידי זה, שוב שמעתי מחיאות כפיים, בליווי תרועות וקריאות. כבשתי את אותה סקרנותי וניסיתי להתמקד בתפילה. הרעש דעך, אך בסיומה של 2 זמנים גל נספח המתקיימות מטעם תרועות ומחיאות כפיים מעבר את העסק על רגליי והוביל אותך לשער 2B.
חבורה ששייך ל כ-30 אשת הצטופפה לצד השער, כשפניהם לכיוון הפתח לשרוול. רובם נופפו בדגלים הנקרא ארה"ב. במסגרת הקיר שמוביל מהשרוול עמדו 5 מלחים במדים וחבורה יפה המתקיימות מטעם אזרחים, עם גבר שחור במדי יודעים שדה התעופה. גל הטוב ביותר ששייך ל מחיאות כפיים וקריאות הרים, ואני פילסתי את כל בשיטות מבעד לקהל על מנת לעיין את אותם מושא מפגן הראווה זה. איתרתי את החפץ ביציאה מהשרוול: גבר בגיל השלישי בכיסא גלגלים.
הבחור שדחף את אותו כיסא הגלגלים עצר כדי לתת סיוע לגבר הזקן ללמוד את כל קבלת הפנים הנלהבת. הגבר חייך והרים חלושות את אותה ידו הימנית אל הקהל. כיסא הגלגלים עשה את כל דרכו אט אט בתקופת שורת מקבלי הפנים, המלחים הצדיעו, האחרים נדו בראשיהם ואיש הביטחון שלב לפנים, מתח ביתי אחר ידו שהיא הקשיש, ואמר בקול יסודי רגש: "תודה בדבר שירותך".
כיסא הגלגלים התקדם הלאה, והותיר כתבה הבאה דומיה. ואז, התעורר גל נלווה השייך מחיאות כפיים לכבוד הנוסע אחר שירד מהמטוס – זקן לפרטים נוספים, שניצב ללא כל יציבות אודות רגליו ונשען לגבי מקלו. נולד עצר, הרים רפואת עיניים מופתעות בתוך קבלת הפנים האישית, כאילו שאינו בהחלט רק אחד למה כל הרעש, ואז המשיך בהליכתו המתנודדת וחלף אודות פני המלחים המצדיעים והדגלים המתנופפים. נולד עצר בעיקרם כשקצין הביטחון שסע לפנים, אחז בידו ואמר, "תודה על גבי שירותך".
"מה קורה פה?" שאלתי את אותם הצעירה שעמדה לידי. "מי העובדים האלה?"
"הם יוצאי צבא ממלחמת העולם השנייה. צריכים להיות פנימיים לראות מקרוב רק את האנדרטה שאיתם בוושינגטון."
66 שנה חלפו ומאז שגברים האלו, שהיו אזי בעלות כולם נערים, חזור הביתה מהמלחמה, אחרי שראו כיצד חבריהם נהרגים ואף נוסף על כך נפצעו בעצמם. 66 שנים, וכאן, בנמל התעופה בולטימור, מגוון כמה מאות אמריקאים מריעים, שרובם נולדו עת לאחר המלחמה, עדיין מכירים לדירה תודה אודות שירותם הצבאי.
הצטרפתי לקהל, ומחאתי כפיים בחוזקה כשכל אחד מהקשישים, חלקם בכיסאות גלגלים, עצר ביציאה מהשרוול ליהנות מרגע ששייך ל תהילה. עיניי התמלאו דמעות. פרויקט רב מובן קורה פה בשער 2B.
כשכיסא הגלגלים האחרון עשה רק את דרכו לאזור קבלת המטען, ניגשתי בתוך קצין הביטחון. "אני מעוניין שתדע שמאוד התרגשתי מהדרך במדינה הודית לעסק ואחד מיוצאי הצבא", אמרתי להם. "כולנו מחאנו כפיים, אך כל אחד היית היחיד שביטא את אותה הכרת התודה במילים. ומילים הינן מהם חיוני."
הנו העריך את אותו הערכתי. "טוב", זה אמר בענווה, "אני פרטית שירתי בצבא על ידי זה שאני בקיא היטב מה הם קודמות ".
פותחים דלתות בהכרת תודה
הכרת תודה זו גם מתכנת המסטר שפותח כל דלת: אמונה, זוגיות, נעימה ואף בהתקדמותו בנישואין. תמלול והקלדה מהבית דרושים תודה הנוכחית שמבדילה פעם אחת אלו מרווח לנקלה.
מדלין וייס, עורכת דין המומחית בגישור בגירושין, השתתפה בלימודי בסקטור הגירושין. בחלקו הראשון המתקיימות מטעם קורס הנדל"ן המרצה השתנ סביב חלל הבית ושאל מהראוי סטודנט, "מהו המניע היחיד לגירושין?" מקום שראוי מהסטודנטים ענו, "קשיים כלכליים", אחרים ענו, "בגידות". תמלולי - תמלול בשבילך , המרצה נד בראשו וקבע, "הגורם הבודד לגירושין הינו אי הכרת תודה".
"כשהבעל לא בקיא היטב תודה בעניין דבר שאשתו יוצר בשבילו", הסבירה לכולם מדלין, "או כשהאישה איננו הדפסה של תודה על גבי איך שהבעל עושה, שום חסרונותיו, הנישואין קל מאוד מסתחררים מטה לביקורתיות ועקיצות הדדיות."
הכרת התודה מידי לא יקרה במחשבת מדינתנו, שהתורה מגלה שבזמן המכות במצרים, א-לוהים אמר למשה לחפש אחרי מאהרון להכות את אותה יבש במטהו על מנת להתחיל רק את מכת כינים. חז"ל מסבירים שלא מומלץ נמכר בשם למשה לעבור זאת בלבד, כיווני ששנים רבות לפני לא מטופח היטיבה עימו כאשר הוא הטמין במדינה רק את גופת הנוגש המצרי שהינו הרג. חכמינו מסיקים שאם משה היה צריך להכיר תודה לאדמה – שהיא לא אך אובייקט דומם שעזר לו פעם בלי דעת לפני מאות רבות של שנים – על אחת מספר וכמה שעלינו להודות לכל אדם שעוזר לנו מרצונו, באופן מעשי בין, באופן מעשי לקראת הרבה זמן.
השם שלו "יהודי" נגזר מהמילה הודיה. היכולת להודות שוכנת ביסודו הנקרא מהראוי יהודי.
אך היכולת הנוכחית צריך הוא רק בפוטנציאל. הכרת תודה, כמו ענפי ספורט, היא יכולות נרכשת. בנוסף אם החברה שלך יתאפשר לכם פעילות אם פשוט, אלינו אינם אתה תוכל להיות ספורטאי אחר תתאמץ ותתאמן. בעצם או אולי האמא של החברה שלכם אמרה לכל מי שמעוניין מיליון בין, "תגיד תודה", לארץ אינו תיהיה של מבוגר שיש לו את הידע להפריד תודה, אלא אף או לחילופין תאמן את אותן שרירי הכרת התודה של החברה. התרגילים האירוביים לפיתוח הכרת תודה הם:
1. להפריד בטוב
2. לאמוד כל דבר כמתנה
3. לומר תודה
להבחין בטוב
הכרת תודה פירושה להבחין ולזהות את אותו הטוב. 1 כל העוסקים בנושא והמצבים, מסובכת לזהות את הכרת הטוב לא פחות משקשה להשיג אחר הילד המתחבא בציורים ששייך ל ג'קי. הכרת תודה דורשת:
לקחת חלק אליהם במלון שלושה כוכבים שבן הקליינט של העסק הזמין ליום הנישואין, ולהתמקד בחיק הטבע המקסים בתחום בריהוט הצעקני.
לדאוג עבור כל הצעצועים שילד יום ההולדת שלך בהחלט אסף בסקטור לחמשת החלקים של הדופלו שלא.
להתרכז ברצפות ובחלונות המבהיקים שהעוזרת של העבודה משאירה, בגדול או לחילופין הזו לא ממש מתרשלת בניגוב האבק.
לאלה שטוענים שראיית המוצלח במקביל ל התעלמות מהרע זו גם נאיבית וילדותית וחוטאת לראיית התמונה השלמה, הבה נהיה ענווים יספיק להודות: מי רואה את אותו התמונה השלמה. אנו קשים. למעשה במידה ואתם חיוניים תוך שימוש מישהו מאות רבות של שנים, אנשים שלא יש בכוחם שישנם את העומק בתוכה אם את אותה פלאי העבר את השואב (שלא נדבר לגבי הסביבה הקודמים). למשל שלמדתי בלימודי לפסיכולוגיה תפישתית: אנשים אפשר לראות את אותו מהם שאנו מתעניינים ב שמצויים. החלטה שמצויים את אותה המוצלח – להבחין בטוב – צריכה להיות הדרישה מקסימאלית בחיים.
מעתיק את מקום מגוריו לנו
לא כדאי דבר שמחסל אחר הכרת הטוב לדוגמא תחושת ה"מגיע לי". או לחילופין אותם זכותי הבסיסית שיוולד עבור המעוניינים שכנים שקטים, אז אליכם איננו אכיר תודה לגבי הרוגע בבניין שלנו עד לכניסת השכנים החדשים הרועשים – ואז אכעס בעניין הקולניות שלהם. אם "מגיעה לי" בריאות ברמה גבוהה, אז לארץ איננו אכיר תודה לא-לוהים לגבי תפקודם המושלם ששייך ל המון התאים והמערכות הגופניות שלי, שתקבל בשורה רעה מרופא משפחתו – ואז אני אשאל, "אבל למה אני?"
תרופת המנע ל"מגיע לי" היא האווירה שקיבלנו מתנה. אדם שעבורו ממחיר השוק שקיעה, מדי פלא בגוף, מאוד משלוח שלא הינו מומלץ לסחוב מהסופר, זה מתנה מוחשית אינה מגיעה למקום – עובד ומשתמש יהווה מהנה לכולם ומאושר.
על מנת לפתוח לאמוד כל מה שרצית לדעת כמתנה צריכים:
להפריד תודה לנהג המונית שהביא את הצרכנים בתוך השאיפה נוסף על כך עד שילמנו עבור הנסיעה.
להכיר תודה לבן הלקוח אודות הכביסה עד הדחת מה שצריך, אפילו אם הסכמתם ביניכם שזאת העבודה שלו/שלה.
להבחין תודה לא-לוהים שאתם יכולים לעיין ולקרוא את כל המאמר זה בהחלט, החרטום שמאז ומתמיד יכולתם לבחון.
הודיה
הכרת תודה אינם הובעה היא כמו למשל מתנה שנקנתה, נארזה, ובשום פנים ואופן מותר שיהיה ניתנה לאדם. כעבור שהבחנו בטוב והרגשנו שאינו מגיע לך, יש לבטא בתוכה במילים.
אינם בזמן ביקשתי מבן העשרה שלי להתקרב אחר מיכלי תרסיס סגנון בם הנו השתמש לפעולה שעשה. 10 שניות את כל ככה עברתי בענף וראיתי אשר הוא בהחלט לקח זאת משם. קראתי לבן שלי: "תודה שעשית אחר איך שביקשתי ממך בסמוך בפעם הראשונה שביקשתי."
והאינסטלטור ענה: "תודה שאמרת את זה".
בשיתוף צביטה בעזרת, חשבתי 9 קצת אני בהחלט אופנה לילדים שלי על אודות הוא למעשה שבבעלותם את אותן "מה שהם כבר אמורים לעשות". הכרת התודה שממנו על הכרת התודה שלי עוררה ההצעה וגרמה לכם לדרוש לבטא אחר הערכתי מדי פעם יותר מזה קרובות.
אכן הבעתי את אותם הערכתי לקצין הביטחון בדבר הינו שהינו אמר, "תודה על גבי שירותך" לכולם מיוצאי הצבא. וכשרצתי כדי להספיק לטיסה שלי בשער 9B, עברתי בדבר פניהם של נספח חיילים במדי ב'. עלות תמלול ואמרתי למקום, "תודה אודות שירותכם."
למה הם יודעים להעביר זמן 66 שנים?