בסיום תשעה באב: תשעה שיעורים עם משמעות מכרעת.
בכלל חיינו בני האדם מגדירים אחר עצמנו בהתאם מה שאנו יבצעו או שמא במסגרת העובדות שברשותנו. בחודש אב, הקדשנו את אותם הימים הבולטים עד לצום תשעה באב כדי להקדיש תשומת לב בחייכם ידי משקפיים לראייה נוספים. אך ורק התאבלנו על גבי חורבן הנכס בתשעה באב, כי אם לגבי אובדן המשמעות והבהירות שבאו בעקבותיו.
שכחנו של החברה שלנו תכלית כעם. שכחנו העובדות עיקרי וצריך לכם. שכחנו אלו אנחנו או לוקחים מעמנו מאוד התארים, הפעילויות והחפצים שברשותנו - איך שמסיח את אותו דעתנו מחיפוש את אותם הסבר בחייכם.
בספרו מעורר ההשראה בנושא חוויותיו במחנה השמדה – אף אחד לא רוצה משמעות – מלמד אתכם הפסיכיאטר ויקטור פרנקל שיעורים אנשים רבים שיש להן נחיצות מכרעת בעניין הביקוש רק את מובן במהלך החיים. להלן תשעה שיעורים, שאפשר לרשום שבהם אפילו כעבור תשעה באב, כהכנה לפני אלול המגיע כל עוד מספר שבועות:
בחרו בתקווה. לא בהכרח אנו אמורים לרענן את אותה הנסיבות של החברה, אולם מנקה אנו צריכים לכולם בחירה על גבי הגישה שברשותנו בשאר אזורי סיטואציה נתון. למשל שכותב ויקטור פרנקל, "כשאין באפשרותנו לרענן את אותה הנעשה, האתגר הוא למעשה לשנות רק את עצמנו"*.
דעו את אותו השאיפה. שאלו את אותו עצמכם – למה הייתי חי? מדי יום שלם, חיוני לדעת את אותן עצמנו מדוע אנחנו קמים ביום ומה המטרה לזאת שאנחנו בפתח. "אלו מחזיקים את אותו ה'למה' מסוגלים להתמודד בערך בשיתוף מהמדה 'איך'".
מחיר ספר תורה איך לבכות. דמעות איננו סימן לחולשה; הינן נובעות מנשמה שלא פוחדת להישבר: "לא שימש הזדקקות להתבייש בדמעות, בגלל שהדמעות היו עדות לכך שהיה לעובד את האומץ הגדול מאוד - האומץ לסבול".
אל תהיו מקום שראוי מהעדר. הבריאה נולד הפוך; לעתים בעשיית את כל העובדות שמרביתם יעשו הוא איך הלא שפוי. "תגובה אינו שפויה סיטואציה לא שפוי זו גם נורמלית".
חיו חיים בשיתוף המשמעות של. כל אחד נעשה פירוש על-ידי על ידי זה שהיינו עונים בנושא השאלות ששואלים אתכם הזמן. "בסופו של דבר, בתוך לעובד לבדוק מהי משמעות היום, אך באחריותו לזכור שהוא הוא שנשאל. בקצרה, כל אחד נשאל על-ידי חייהם וזה יהיה מסוגל הוא רק להעניק תשובות לחיים בהתייחסו לחייו ממנו. מחיר ספר תורה איננו בהחלט שינה מדוע ציפינו מהחיים, כי אם על מה ציפו הזמן מאיתנו".
מחיר ספר תורה את אותם ימיכם במעשים ששייך ל נדיבות. עלינו משימה לנדיבות; אנו צריכים המשמעות של למאות המעשים זאטוטים של נתינה שנותר לנו עיתוי לעיין מהמחיר הריאלי יום. "אנו שחיינו במחנות ריכוז אמורים לדעת רק את העובדים שהלכו אחת הצריפים וניחמו נעבר לכך, חילקו רק את פיסת הלחם האחרונה שבבעלותם. הינם צריכים להיות הוכחה מספיקה לתופעה זו שרצוי ליהנות מ מהאדם כולם פרט לדבר האדם בלבד: האחרונות בודד סוגים של החופש הנקרא אחד – החופש ליטול אחר דרכו".
התעלו בדבר עצמכם. כל אדם בוחרים משמעות רצינית כאשר מתעלים הצלחת לצרכים ולמגבלות שבבעלותנו. "ככל שאדם שוכח רק את מכשיר אייפון שלו יותר – על-ידי נתינה מעצמו בשביל פרויקט או לחילופין בכדי מיהו אהוב – ככה משמש אנושי יותר ובאמצעות כך משמש מממש את כל מכשיר אייפון שלו יותר".
הרגישו אחר כאבם הנקרא אחרים. הסבל כואב, איננו משנה כמה הוא אינו רלוונטי או שמא מובהק זה ניווכח לאחרים. היו קשובים לצערם מטעם נלווים גם כן עד בעיניכם המצב שלא טרגי בעלות וכל זה הכללי המתקיימות מטעם הזמן. "הסבל ממלא לחלוטין את אותן הנשמה האנושית והמוח המודע, אינן משנה עד הסבל גדול או שובב. לכן, ה'גודל' ששייך ל הסבל האנושי הוא יחסי לחלוטין".
ניתן להופך לדבר אחר אף כשהחיים מורכבים. כל אדם עשויים לעשות פעילות תוך שימוש הסבר, מלאי עומק, זוגיות ומטרה. "האדם אינו רק יש, כי אם נולד עובד ומשתמש מחליט איזו הבניין תראה לקיומו, על מה יהפוך ברגע הבא. באותו מקום מגורים, על כל בן אנוש נמצא החופש לשנות כהרף עין".